כל שנה בשלהי הקיץ אנו מרגישים את בואה של שנת הלימודים החדשה.
כולנו פעם היינו שם:בלילה שלפני,התהפכה לנו הקיבה,התקשנו להרדם וניסנו לדמיין את המורה, או הגננת החדשה .
מתוך בכי קורע לב,נשארנו מוקפים בפנים לא מוכרות,מפוחדים, וממתינים שאמא תחזור לקחת אותנו חזרה בסוף היום.
כולנו זוכרים את דברי השידול של הגננת, הסייעת וכל השאר, את המילות הרכות, המנחמות, המבטיחות לנו עתיד טוב, מקום בטוח בין הצעצועים החדשים, את פינות הגן הבלתי מוכרות ואת הילדים שעתידים להיות חברנו הטובים.
כולנו מכירות את הרגע הזה, שבו ההורים צובאים על שער הגן ומבקשים לדעת:"נו, איך היה?, הוא המשיך לבכות עו הרבה זמן?, הוא שיחק במשחקים? מצא חברים חדשים?, התרגל כבר? מרגיש נוח?!"
ההורים וגם אנחנו המחנכות, מחפשות סימן, לדעת מה מתחולל בגן הזה.
כיצד יכולים ההורים לסייע להסתגלות ילדיהם לגן ואילו שיקולים צריכים ההורים לעשות בבחירת הגן לילדם?
לסיום, נצא למסע מתמשך וזו תהיה הזדמנות לכל אחד מאיתנו הורים או גננות להתייחס כמה כוחות וסבלנות נדרשים כדי להסתגל וכדי לצלוח את חבלי הלידה המביאים עימם חיים חדשים לעולם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אתי בהצלחה.. אכן חשוב לתת להורים מידע כולל ורחב על איך בוחרים גו מזוית ראיה שלנו ולתתת את הדעת על מה להסתכל... כמכלול ולא רק דברים חיצוניים... אלא הרבה מעבר
השבמחקבהצלחה לך... תמי
הי,
השבמחקהנושא שלך מזכיר לי עבודת מחקר שכתבתי בנושא שיקולי הורים בבחירת צהרון. אני מניחה שיש שוני כשמדובר בין מסגרת בוקר וצהריים. אך אני יכולה לספר לך כי הממצאים במחקר הראו באופן כללי כי
הורים נוטים לבחור את הצהרון בעיקר מטעמי נוחות. השיקולים שנבחרו כחשובים ביותר הם: "המשך גן הבוקר, קרבה לבית, אווירה כללית נעימה.
בכל אופן אין כמו מראה עיניים ורצוי להורה להתרשם כמה שיותר מהגן לפני שהוא מחליט.