כשהתחלתי לחשוב על נושא הבלוג ואיך אני מעונינת לפרסם אותו והקלות שבה ניתן לפרסם היום את מה שכותבים, אפשרות לחשוב שהנושאים המענינים אותי לא ישארו רק שלי.
למדתי בקורס שלפעמים אפילו תוך כדי הכתיבה עצמה,יכולתי לפתח נושאים ורעיונות שאפשרו לי ועודדו את הביטוי האישי המיידי תוך כדי שפעם נחשבו פרטיים ואישיים, נפתחתי להרבה מאוד ידע ועניין שתרמו ליצירת אווירה של כתיבה שהיא היתה זרה לי.
במאמרו של ג'יי הורוויץ היתה לאווירה המסורתית של כתיבה בבית הספר השפעה רבה אם בעבר ציפינו שהתלמיד ישכתב את כתיבתו מספר פעמים ותוך כדי כך יהפוך אותה מלוטשת יותר ומוכנה לפרסום , היום בכתיבה האישית/ציבורית המתהווה ניתן הכשר לפרסום של טקסט שאיננו מלוטש, ואפילו איננו "גמור".
ישנם אפשרויות רבות לתלמידים להפיק מעצמם ולפרסם.
מה שבעבר נחשב לבלתי אפשרי אלא רק מפה לאוזן כשגננת רצתה לפרסם את הגן ואת הנושאים שהיא מעונינת להשקיע ולתרום כיום הבלוג האישי מפתח ופותח אפשרויות רבות לפרסום ולהפיכת הפרטים לפרטים של כלל האוכלוסיה.
היום להתעדכן בנושא מעניין דורש לחיצה בלבד על המקשים.
הבלוג נתן אפשרות לדיאלוג וחשיפה לעולם מעניין ומה שחבוי בו.
לקראת סיום הקורס אני חושבת שחשוב לציין שזוהי היתה התנסות מעניינת לי ומקווה גם לכן.
תמשיכו לכתוב ולפרסם כי בדרך זו תוכלו למצוא גם בכתיבה וגם בנושאים ותחומי עניין רבים ואחד מהם שנראה לי חשוב במיוחד הוא איך בוחרים גן לילדינו, לנו -כגננות מה החשוב שנבחר בו כמרכז לעניין הילד ובכלל לחברה כולה.
שלכם
אתי